אל תעברו לסדר היום!

מאז תחילת 2025 נרצחו בישראל 44 נשים, 35 מהן על רקע מגדרי, עלייה של 48% אחוזים לעומת השנה שעברה.
מאחורי כל מספר יש שם, יש משפחה, יש ילדים ויש עולם שנגדע ברגע אחד.

אלימות כלפי נשים כבר מזמן איננה רק אלימות פיזית. זו יכולה להיות אלימות מילולית, אלימות רגשית ורוחנית, בידוד חברתי, אלימות ותלות כלכלית, הקטנת בת הזוג והשפלתה, אלימות מינית גם בתוך זוגיות, אלימות טכנולוגית ומעקב, הצרות חופש התנועה ועוד. למעלה מ-200,000 נשים בישראל חשופות מידי יום לפניה הרעות והקשות של האלימות.

לאלימות זו נלווים לרוב סימנים מקדימים כגון בידוד בת הזוג מהחברה ומן המשפחה; ביקורת מתמדת ואי הערכה; מצבי רוח קיצוניים; רכושנות; איומים באלימות ובפגיעה עצמית; חשדנות רבה וקנאות מופרזת ועוד.
האמת המרה היא שאף אישה ואין זה משנה מאיזו עדה, דת, מעמד וותק בארץ- אינה חסינה בפני אלימות. זו יכולה להיות המורה בבית הספר, שרה בממשלה, פעילה לקידום זכויות נשים, צעירה או מבוגרת. זו יכולה להיות כל אחת ואחת מאיתנו, זו יכולה להיות אני, זו יכולה להיות את.

האלימות הטכנולוגית באה לידי ביטוי בשימוש באמצעי מעקב שונים כגון התקנת תוכנות ריגול בטלפון, מצלמות נסתרות, הפעלה מרחוק של מכשירי צילום והקלטה, פריצה לחשבונות הבנק המקוונים, המייל והרשתות החברתיות, שימוש באמצעי GPS, מפות אינטראקטיביות וכדומה.

ממצאי סקר ויצו משנת 2019, שנערך על ידי חברת סאפיו מחקר ופיתוח בקרב מדגם מייצג של 500 נשים יהודיות בגילי 60-20, חושפים כי 46% מכלל הנשים בישראל חוו סוג אחד או יותר של ביטוי אלימות טכנולוגית. 38% מהנשים מעידות כי בן הזוג נהג או נוהג בהווה לקרוא התכתבויות בטלפון או בתיבת הדואר האלקטרוני ללא ידיעתן או אישורן; ל-14% מהנשים פרץ בן הזוג לחשבון הבנק או לחשבונות מקוונים אחרים וביצע בהם פעולות ללא הרשאה ואישור; 10% מהנשים צולמו או הוקלטו על ידי בן זוגן ללא ידיעתן ורשותן באמצעות התקנת מצלמות נסתרות או מכשירי האזנה, הפעלה מרחוק של הטלפון הנייד ועוד; ו-7% מהנשים אוימו על ידי בן זוגן בהפצת תמונות או מידע אחר שעלול לגרום להן למבוכה או בושה.

היות שהמרחב הטכנולוגי הינו זירה חדשה יחסית לאלימות כנגד נשים, רבים מהציבור וגורמי אכיפת החוק עדיין מתקשים לזהות אותה ולהגדירה כאלימות.
ככל שנשים תהיינה מודעות לאפשרויות למעקב אחריהן, פגיעה בהן ושליטה עליהן, כך הן תוכלנה למנוע זאת.

אלימות מילולית, רגשית ורוחנית גם היא סוג של אלימות רווחת- הקטנת בת הזוג, איונה וביטולה בפני הסביבה והילדים, אי הכרה בערכה, מילים כמו: "תסתמי את הפה שלך", "מי את בכלל", "את אפס" ועוד. זוהי אלימות לכל דבר ועניין והיא עלולה להוביל במקרים רבים אף לאלימות פיזית.

אלימות נוספת היא הנגזרת של הטרדות מיניות- שהוכרו כאלימות לכל דבר ועניין ומדובר בעבירה פלילית. מבקשת להזכיר שהטרדה מינית היא גם אם הדברים אינם מופנים ישירות לנפגעת אלא נאמרים בנוכחותה.

אלימות נגד נשים אינה גזירת גורל ואינה תופעת טבע שלא ניתן להתגבר עליה. מדובר בתופעה שניתן וחובה למגרה בשורת צעדי חירום שכבר הוחלט עליהם בכנסת ובממשלה במסגרת הועדה הבינמשרדית לטיפול ב"תופעת האלימות במשפחה".!!

ובתוך כל זה אני פועלת כבר שנים מכל זווית אפשרית. כעורכת דין, כחברת מועצת העיר כפר סבא, כראש הפורום המשפטי של עמותת כ"ן וכמי שמובילה את קהילת הפרקליטה.

שיתפתי אתכם.ן בעבר שבשבוע אחד נכנסו אליי שתי נשים חזקות, עצמאיות, מצליחות. הן לא הגיעו עם סימני אלימות פיזית, הן ביקשו התייעצות לפני פרידה. אחרי כמה דקות בכל שיחה, הבנתי מיד שהן עומדות על הקו הדק שממנו נוהל אסתר נולד. נוהל אסתר, שנכתב לזכרה של אסתר אהרונוביץ׳ ז״ל בנעליה" לזכרה של אסתר אהרונוביץ שנרצחה מיד לאחר שהגישה מסמכי גירושין, הוא לא עוד מסמך מקצועי. הוא מערכת התרעה ממש כמו "כיפת ברזל" ואני גאה להיות שגרירה שלו.

והשנה, בתוך אחת התקופות המסוכנות ביותר לנשים בישראל, במקום לראות התגייסות מלאה של המדינה, ראינו מחזה מביש. ביום שבו הכנסת מקיימת דיון רשמי על אלימות נגד נשים, גם המשטרה וגם שב״ס לא טרחו לשלוח נציגים. גם לא המשרד לביטחון לאומי. שום גורם שאמון על הצלת חיים. זו לא רשלנות. זו בגידה בתפקיד. זו אטימות. זו ממשלה שמפקירה נשים לדעת. במשמרת של השר לביטחון לאומי נרצחו השנה יותר נשים מבכל שנה אחרת בעשור האחרון. מי שלא שולח את המשטרה שלו לדיון על רצח נשים, שלא מניע תהליכים, שלא דורש שינוי- מוותר על חיי נשים. נקודה.

ביום הזה אני מבקשת מכן ומכם רק דבר אחד. אל תעברו על זה לסדר היום. דברו על זה בבית. בעבודה. עם החברות, עם האחים, עם הילדים. תזכרו שהרצח מתחיל הרבה קודם. ושבזמן שהממשלה עסוקה בעצמה, אנחנו חייבים להיות אלה שמגינים אחת על השנייה.

אלימות נגד נשים היא לא תופעת טבע. זו תוצאה של מדיניות, של אוזלת יד ושל שתיקה. ואני מבטיחה להמשיך להילחם עליה בכל זירה שבה יש לי קול והשפעה. למען מי שכבר לא איתנו ולמען מי שעדיין אפשר להציל.

עו"ד עדי לוי סקופ – נלחמת למען זכויות נשים בעבודה ובמשפחה, חברת מועצה כ"ס, מנהלת הפרקליטה, ראש פורום המשפטי עמותת כ"ן